יום הולדת וזהו. זו עובדה.

בשנים האחרונות הפסקתי לחגוג יום הולדת. 

זה לא שאני לא רוצה לחגוג, ברור שכן! זה היום הכי שמח בשנה! מי לא ירצה מתנות, תשומת לב מהאנשים הקרובים, עוגה ודברים טעימים, חוויות משותפות.. אבל אצלי זה לא עובד ככה.

ימי ההולדת שלי הפכו ליום העצוב ביותר בשנה. היום שבו כל הכאבים שלי, כל הנקודות הרגישות שלי, צפות, ביחד, בעוצמה החזקה ביותר. 

זהו היום שמזכיר לי שאני כלי שירות בעולם ולא קיימת כאדם, שאף אחד לא רואה אותי כאדם בפני עצמו עם רצונות, חלומות, מטרות.

האנשים בסביבה שלי, מוכנים לחגוג לי יום הולדת בדרך *שהם* רואים חגיגה. אף אחד מהם לא התעמק במחשבה של איך *אני* הייתי רוצה לחגוג.

אז אמא שלי כרגיל תשתכר, כי היא חוגגת את יום ההולדת שלי, היום הכי שמח עבורה בשנה, אני המתנה שלה שמצילה תמיד הכל, מסבה לה גאווה..

וכשהיא שיכורה, היא עושה בעיות.. שאצטרך לסדר..

אבא שלי, חסר רגש, אז הוא יתקשר ויאמר את אותו המשפט : ״מזל טוב, מאחל לך בריאות, אושר והצלחה״

ונדבר שוב בשנה הבאה.

אחותי בטח תעשה הפתעה גדולה, מהכסף שאין, אז אצטרך לשלם על משהו שאני בכלל לא רוצה ולעבוד בשבילו, ביום ההולדת שלי.

וכן, אני שונאת הפתעות, אני שונאת חוסר וודאות, כי הכל חייב להיות בשליטה, אחרת, הכל יוצא משליטה, הכל נהרס, כי אין בקרה שלי…

שלא לדבר שהם לא יקנו מתנות.. כי אין.. אין אפשרות.. 

אבל אני צריכה להיות שם, ולחייך כרגיל, ולתפקד כרגיל ולהיות הדמות המושלמת שמרצה את כולם, הכלי הזה שמספק את הצרכים של כולם, ביום ההולדת שלי, שבו דווקא היו צריכים .. לשם שינוי.. ליום אחד.. לראות אותי….

וכך, בבת אחת, מהיום השמח שלי, אני מוצפת בכאבים, חרדות, תחושת בדידות נוראית, תחושת שקיפות.. 

ואמנם , הגעתי ללימודים היום.

וישבתי בשורות הראשונות.

והקשבתי למרצים. ועניתי על שאלות. 

ראיתי את ההתקדמות שלי, ראיתי איך אני גדלה ומתפתחת. ראיתי איך אני הופכת להיות האדם שתמיד חלמתי להיות. 

הבהרתי למשפחה שלי שאני נשארת ללמוד ולא מגיעה. למדתי לשים את הגבול, של איפה אני , למדתי להראות את עצמי, ״הנה, אני פה, לא שקופה״.

יקח עוד כמה שנים עד שאצליח לחגוג את היום הזה. הוא מלווה בהרבה התניות וטראומות.

מבאס אותי ברמות שהיום הזה הוא רגיל לכל דבר, אנשים מברכים אותי, ואני אפטית לחלוטין, מנתקת כל רגש אפשרי ומייחלת שהיום הזה יגמר. 

אז אמנם אני רחוקה שנות אור מלהנות מהיום הזה אבל היום לראשונה, זרעתי זרע שאשקה ואצליח ואגדל ממנו, להיות עוצמתית באמת, גם מול האנשים שאני הכי חלשה מולם.